<h1>סמ"ג עשין סימן קס"ט</h1>
<h2>דף יא.</h2>
מצות עשה להיות הלויים מתעסקין בעבודת בית המקדש, להיות שומרים ושוערים לפתוח שערי המקדש ולסגרם ולשורר בכל יום על הקרבן שנאמר ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד וגומר ונאמר (דברים י"ח ז') ושרת בשם ה' א-להיו ככל אחיו הלוים איזהו שירות שהוא בשם ה' הוי אומר זו שירה (עי' רמב"ם כלי המקדש פ"ג הל' א'—ב') כמו שדורש שמואל בפרק אין נערכין (ערכין י"א א' ע"ש בשט"מ אות ט'). ולוי האונן מותר לעבוד ולשורר (רמב"ם שם ה"ג). ואף על פי שבפרק החליל (סוכה נ"ה ב') דורש פרשה זו בכהנים כאן דורש [מ]פשוטו של מקרא שאומר שם (פסוק ו') וכי יבא הלוי מאחד שעריך וגו'.
<h2>דף יא:</h2>
מסקינן שם (ערכין י"א ב') שאין אומרים שירה אלא על כל עולת הציבור חובה ועל שלמי עצרת בעת ניסוך היין אבל עולות נדבה שמקריבין הציבור לקיץ המזבח וכן הנסכים הבאין בפני עצמן אין אומרין עליהם שירה (ע"פ לשון רמב"ם כלי המקדש פ"ג ה"ב). ושנינו שם (ערכין י"ג ב') שאין פוחתין משנים עשר לויים עומדין על הדוכן בכל יום לומר שירה על הקרבן ומוסיפין עד עולם, אין אומרין שירה אלא בפה בלא כלי שעיקר השירה שהיא עבודתה בפה, וכן הוא אומר בפרק החליל (סוכה נ"א א') על מחלוקת התנאים דכ"ע עיקר השירה בפה, ואחרים [היו] עומדין שם ומנגנין בכלי שיר מהן לויים מהן ישראלים מיוחסין המשיאין לכהונה כמו שאומר שם (ערכין י"א א') שאין עולה על הדוכן אלא מיוחס, ואין אלו [ה]משוררים על פי הכלי עולין למנין שנים עשר (ע"פ רמב"ם שם ה"ג). ובמה הם מנגנין בנבלים וחלילים וכינורות וחצוצרות והצלצל אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על ששה ואין פוחתין משני חלילים ולא מוסיפין על שנים עשר ואין פוחתין משתי חצוצרות ומתשע כינורות ומוסיפין עד עולם והצלצל אחד בלבד כך שנינו שם במשנה (י' א', י"ג א') (רמב"ם שם ה"ד ע"ש).
[סוכה נ"א ע"א] מסקינן שם (ערכין י"א ב') שאין אומרים שירה אלא על כל עולת הציבור חובה ועל שלמי עצרת בעת ניסוך היין אבל עולות נדבה שמקריבין הציבור לקיץ המזבח וכן הנסכים הבאין בפני עצמן אין אומרין עליהם שירה (ע"פ לשון רמב"ם כלי המקדש פ"ג ה"ב). ושנינו שם (ערכין י"ג ב') שאין פוחתין משנים עשר לויים עומדין על הדוכן בכל יום לומר שירה על הקרבן ומוסיפין עד עולם, אין אומרין שירה אלא בפה בלא כלי שעיקר השירה שהיא עבודתה בפה, וכן הוא אומר בפרק החליל (סוכה נ"א א') על מחלוקת התנאים דכ"ע עיקר השירה בפה, ואחרים [היו] עומדין שם ומנגנין בכלי שיר מהן לויים מהן ישראלים מיוחסין המשיאין לכהונה כמו שאומר שם (ערכין י"א א') שאין עולה על הדוכן אלא מיוחס, ואין אלו [ה]משוררים על פי הכלי עולין למנין שנים עשר (ע"פ רמב"ם שם ה"ג). ובמה הם מנגנין בנבלים וחלילים וכינורות וחצוצרות והצלצל אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על ששה ואין פוחתין משני חלילים ולא מוסיפין על שנים עשר ואין פוחתין משתי חצוצרות ומתשע כינורות ומוסיפין עד עולם והצלצל אחד בלבד כך שנינו שם במשנה (י' א', י"ג א') (רמב"ם שם ה"ד ע"ש).
